תיאור התהליך - מיצירת הקשר הראשוני של המעוניין לתרום ועד למעקב שלאחר ניתוח תרומת הכליה

על התרומה

תרומת איבר היא אולי הנתינה המשמעותית ביותר שאדם אחד יכול להעניק לחברו או לקרובו.
יש בתרומה כדי לשפר את מצבו של הנתרם, את איכות חייו ואפילו להציל את חייו בטווח הארוך.
כדי להבטיח את שלומו של המועמד לתרום, הוא יעבור הערכה רפואית ופסיכו-סוציאלית קפדנית.
רק בסופו של התהליך, עם קבלת כל האישורים לפי החוק, יתבצע הניתוח לתרומת הכליה.
תהליך זה, שכל מטרתו למנוע מהתורם תקלה או פגיעה, מחייב סבלנות רבה.

הליך הערכת כשירות התורם

מיום הביקור הראשון של התורם בבית החולים ועד ניתוח ההשתלה
יעברו לרוב ארבעה עד שישה חודשים

א. חשוב לדעת כבר בהתחלה

אדם התורם כליה צריך להיות בריא כדי שיוכל לעמוד בניתוח ולחיות חיים בריאים עם כליה אחת. במסגרת התהליך, טרם התרומה תתבצע הערכה רפואית הכוללת בדיקות דם ושתן ובדיקות הדמיה שונות. במידת הצורך תתבצע גם הערכה רפואית משלימה אצל רופאים ממקצועות שונים. כן תתבצע הערכה פסיכו-סוציאלית.

כדי להגן על בריאותו של התורם לשנים רבות, חשוב שידווח לאנשי הצוות על כל בעיה רפואית שסבל ממנה בעבר או סובל ממנה כעת, על ניתוחים קודמים, על נטילת תרופות, על אלרגיות וגם על כל דבר שייתכן שנראה פעוט ערך אך עשוי להיות בעל חשיבות לניתוח תרומת כליה , כמו כן יישאל התורם על מצב הבריאות של בני משפחתו לדוגמה, האם היו או ישנן מחלות כליה או אבנים בכליות, סוכרת, יתר לחץ דם, מחלות ממאירות או גנטיות? אם מדובר באישה המבקשת לתרום כליה יידרש מידע אודות הפלות בעבר והאם בעת ההיריון הופיעו רעלת היריון, סוכרת או יתר לחץ דם?

הבירור הזה יאפשר לאנשי הצוות לדעת אם התורם נמנה עם קבוצת האנשים שמומלץ שלא יתרמו כליה. למשל, אנשים שנמצאו אצלם בבדיקת שתן כדוריות דם אדומות או הפרשת חלבון מוגברת, או אנשים עם סוכרת או עם סימנים לטרום סוכרת, או הסובלים מיתר לחץ דם לא מאוזן, השמנת יתר ניכרת ועוד.

נציין שכל הפרטים אודות התורם ובני משפחתו יישמרו בסודיות מכל גורם שאינו רלוונטי לתהליך. כדי שתתאפשר העברת תיק התורם, הכולל הערכות רפואיות ופסיכו-סוציאליות, לוועדות השונות, יהיה צורך בהחתמת התורם על טופס ויתור סודיות רפואית.

ב. יצירת קשר ראשוני

• תורם לנתרם מסוים

  חברו או קרובו – יפנה למתאמת מושתלי הכליה, במרכז הרפואי שבו בחר הנתרם לעבור את ניתוח ההשתלה.

• תרומה שלא לנתרם מסוים

  יש לפנות לאחות מתאמת ההשתלות לתורמים חיים במרכז הלאומי להשתלות (קישור). במקרה זה בחירת הנתרם תעשה בידי המרכז הלאומי להשתלות בכפוף לרשימת הממתינים להשתלה והרשומים במרכז הלאומי להשתלות. הקצאת הנתרם תיעשה על פי אותם נהלים של בחירת נתרם במצבים של תרומה מנפטר (גיל, זמן המתנה, סוג דם, רמות נוגדנים, חתימה על כרטיס אדי וכו') כך שיהיה מובטח שהנתרם הנמצא בראש הרשימה/הזקוק ביותר להשתלה, יזכה בתרומה.

• שיחה ראשונית עם מתאמת מושתלי הכליה מבית החולים
  או המרכז הלאומי להשתלות

  היכרות ראשונית, מתן הסבר כללי על ההליך, ובירור מחלות משפחתיות ו/או בעיות רפואיות ואחרות שימנעו מראש את המשך ההליך.

ג. בדיקות ראשוניות בקהילה

המרכז המשתיל או המרכז הלאומי להשתלות, יפנה את התורם לבדיקות שונות אצל רופא המשפחה, שמטרתן להבטיח התאמה ראשונית לתהליך התרומה, כמו למשל: בדיקות דם (לרבות בדיקות נשאות לנגיפי כבד, HIV ועוד), בדיקת גובה ומשקל, מדידת לחץ דם, בדיקות שתן, סונר-אולטרסאונד בטן (כבד וכליות) ולעתים גם העמסת סוכר. נוסף על הבדיקות, על התורם לבקש מכתב סיכום רפואי מבית החולים.
עם זאת, יש לדעת כי ממצאים המתקבלים בחלק מהבדיקות המבוקשות עלולים להיות בעלי משמעות רבה לתורם. במיוחד חשוב לציין את בדיקת ה- HIV. HIV הוא הנגיף הגורם למחלת האיידס.
נשים בגיל הפוריות תתבקשנה לבצע בדיקה לגילוי היריון ומאותו מועד ועד לאחר התרומה להשתמש באמצעי מניעה (אך לא בגלולות המכילות אסטרוגנים – לפחות ארבעה שבועות לפני התרומה) כדי להימנע מלנתח תורמת במצב של היריון.
חשוב להיוועץ גם ברופא המטפל בקשר לבדיקות אלו ומשמעותן.
את תוצאות הבדיקות וכן את הסיכום הרפואי מרופא המשפחה יש לשלוח למתאמת מושתלי הכליה בבית החולים או במרכז הלאומי להשתלות. כעבור ימים אחדים ייצרו עמך קשר לתיאום פגישה בנוגע להמשך התהליך.

ד. מפגש ראשון בבית החולים

במועד זה ייפגש התורם עם מתאמת מושתלי הכליה ויקבל מידע מקיף על הליך התרומה, הניתוח ומשמעויותיו. בהתאם לנוהלי המרכז הרפואי תתבצע בדיקה ראשונית בידי רופא או מתאמת המושתלים. במפגש יבררו את ההיסטוריה הרפואית האישית והמשפחתית, וייבחנו תוצאות הבדיקות שנעשו כדי להחליט אם התורם עומד בקריטריונים הבסיסיים לתרום. במפגש זה חשוב להעלות את כל השאלות הקשורות לתרומת כליה.
התורם יתבקש לדווח על כל בעיה בריאותית או נפשית-התנהגותית שעלולה להשפיע על מועמדותו כתורם או לסכן את מקבל ההשתלה. כל המידע שיימסר לצוות יישמר בסודיות. התורם יחתום על הסכמתו לכך שהמרכז הלאומי להשתלות (משרד הבריאות) יקבל מידע רפואי או דוחות אחרים בהקשר למצבו הבריאותי, (מצורף כתב ויתור סודיות רפואית).

טיפולים הומיאופטיים או אלטרנטיביים עלולים להשפיע לעתים על תפקוד הכליה, ויש לדווח לרופא על שימוש כיום או בעבר.
עישון – יש להימנע מעישון כבר בשלב הנוכחי כדי להימנע מסיכוני הניתוח.
מניעת היריון – כארבעה שבועות לפני ניתוח התרומה יש להשתמש באמצעים למניעת היריון אך להימנע מגלולות או תכשירים הורמונליים המכילים אסטרוגן.
התורמים מתבקשים להימנע מכל מגע מיני לא בטוח (על מנת להימנע מהידבקות במחלות העלולות להביא להדבקה של הנתרם), ולהשתמש במידת הצורך באמצעי הגנה מתאימים.

ה. הערכת תורם בבית החולים

לאחר המפגש הראשון יקבל התורם הודעה נוספת בדבר התאמתו להליך, המבוססת על ממצאי הבדיקות/ריאיון שנערכו במפגש. אם התורם יימצא כשיר לתרומה, הוא יוזמן (לפי נוהלי המרכז המשתיל) לשלב הבדיקות הבא.
במסגרת זו ייערכו בדיקות דם, בדיקת שתן, והדמיה. יש להגיע בצום לבדיקות (מותר ומומלץ לשתות מים). תורמים מעל גיל 50 יעברו, בדרך כלל בקהילה, גם מיפוי לב, קולונוסקופיה וממוגרפיה (לנשים).

חלק מתהליך ההערכה לתרומה, לפי החוק, כולל ריאיון עם עובד סוציאלי ופסיכולוג או פסיכיאטר האמורים להעריך את כשירותו של התורם מבחינה פסיכו-סוציאלית לעמוד בהליך הניתוח ובהשלכות שלאחריו, לאחר שקיבל הסבר והבין את משמעות התרומה.

ייעוץ של רופאים אחרים יידרש במקרים מסוימים שבהם יתעורר חשד לבעיה רפואית כלשהי אצל התורם, שלא היתה ידועה קודם והתגלתה בבדיקות הדם או בבדיקות ההדמיה. בשלב זה יש להמתין עד לבירור סופי של המצב הרפואי. מסקנות הבירור עלולות לקבוע כי לא ניתן להמשיך בהליך, ותיפסל האפשרות לתרומת כליה. לעתים יתבקש התורם לעבור בדיקות חוזרות כדי לוודא ולהבטיח התאמתו להליך.
סיכום הבירור הרפואי
אם ייקבע כי התורם מתאים מבחינה רפואית ופסיכו-סוציאלית לתרום כליה, הוא יוזמן לוועדת הערכה שתדון במועמדותו.
אם לאחר כל הבדיקות יימצא כי התורם אינו מתאים להעניק תרומת כליה, הוא יוזמן לשיחה עם אחד הרופאים ו/או מתאמת המושתלים, לקבלת הסבר על מצבו.

ו. ועדות הערכה לאישור התרומה

חוק השתלת איברים קובע כי תרומה מן החי לא תיעשה אלא באישור ועדת הערכה. תפקידה של ועדת הערכה הוא, בין השאר, לוודא כי ההחלטה לתרום איבר ניתנה מתוך רצון חופשי ולא מתוך לחץ משפחתי, כלכלי או אחר. על הוועדה אם כן, לוודא כי מניעי התרומה הם אלטרואיסטים, אינם כרוכים בתשלום או בפיצוי שווה-כסף או כל פיצוי אחר, ובמילים אחרות, החוק נועד למנוע סחר באיברים.

תפקיד נוסף של הוועדה הוא לוודא כי התורם הבין והפנים את מהות ההליך ומשמעותו וקיבל את כל המידע הרפואי הדרוש לו באופן סביר כדי לאפשר לו לקבל החלטה מושכלת ומודעת. כמו כן על הוועדה לבחון את כשירותו של התורם לעבור את תהליך ההשתלה הן מבחינה בריאותית והן מבחינה נפשית.

החוק קבע שני סוגי ועדות:

• ועדה מקומית

הדנה בבקשות לנטילת איבר מגופו של תורם שהוא תושב ישראל לשם השתלתו בקרובו, פועלת במרכז הרפואי (בית חולים) שבו אמורה להתבצע ההשתלה.

• ועדה מרכזית

הדנה בבקשות לנטילת איבר מגופו של תורם לשם השתלתו באדם שאינו קרובו או בבקשות לנטילת איבר מגופו של אדם שאינו תושב ישראל, פועלת במסגרת המרכז הלאומי להשתלות.

הפיצול בין מנגנון האישור של תרומת איברים בין קרובים, ובין מנגנון האישור של תרומת איברים בין מי שאינם קרובים נובע מכך שתרומה בין מי שאינם קרובים מעוררת, בדרך כלל, חשש מוגבר לשיקולים בלתי ענייניים במתן התרומה ובעיקר – למתן התרומה תמורת פיצוי כספי עקב מצוקה כלכלית. לפיכך, נדרשת בקרה קפדנית יותר של ועדה המנותקת מן המרכז הרפואי שבו תבוצע נטילת האיבר או השתלתו, ואינה תלויה בו.

כחודש לאחר שיתקבלו תוצאות כל הבדיקות (לרבות החוזרות), כולל ההערכה הפסיכולוגית, יוזמן התורם להופיע בפני ועדת הערכה. תורם איבר שאינו תורם לקרובו, יוזמן למרכז הלאומי להשתלות לביצוע ריאיון קליני ואבחון פסיכו-דיאגנוסטי (במשך כשעה ומחצה), ורק כעבור שבועיים לערך יוזמן לוועדה.

כאמור, הליך אישור התרומה לקרובים במסגרת ועדת הערכה מקומית מתקיים בבית החולים שבו עתידה להיערך ההשתלה. ועדת הערכה מרכזית מתקיימת במרכז הלאומי להשתלות לפי החוק.

בוועדה חברים: רופא מומחה (מנהל מחלקה או יחידה בבית חולים שאינה עוסקת בהשתלת איברים); רופא מומחה בפסיכיאטריה או פסיכולוג קליני; עובד סוציאלי; נציג ציבור (לבקשתו של התורם, נציג הציבור שיֵשב בדיון בעניינו יהיה, ככל האפשר, בן אותה קבוצה דתית, חברתית או תרבותית, שאליה משתייך התורם); ועורך דין.

על הוועדה להשתכנע, בין השאר, כי התורם מתאים מבחינה רפואית, נפשית ומשפחתית למתן התרומה, ואין במצבו הרפואי והנפשי משום חשש לסיכון בריאותו או לפגיעה בתִפקודו, עקב התרומה, החורגים מן הסיכון הרגיל בפעולות מסוג זה, וכי התורם נתן את הסכמתו לתרומה מרצון חופשי ובדעה צלולה, ולא מתוך לחץ משפחתי, חברתי, כלכלי או אחר, או כנגד תמורה או הבטחה לתמורה. הוועדה תבקש להבטיח כי התורם מבין שיש באפשרותו לחזור בו מהסכמתו בכל עת עד לנטילת האיבר, וכי הוא לא יישא באחריות אזרחית או פלילית בשל חזרתו מהתרומה. 1

ממצאי הבדיקות, לרבות ההערכה הפסיכו-סוציאלית של התורם והנתרם, יועברו לעיון הוועדה. הוועדה עשויה לעיין בחומרים רלוונטיים נוספים הקשורים בתורם ובנתרם, ולזמן כל אדם שידיעותיו או דעתו יש בהן רלוונטיות להחלטת הוועדה.

הריאיון בוועדה: יש לזכור שמטרתה של ועדה זו היא להבטיח את שלומו ובריאותו הגופנית והנפשית של התורם, וכן להבטיח כי הוא מודע לתהליך ולתוצאותיו וכי לא מופעל עליו כל לחץ לתרום איבר מגופו. לכן, לעתים השאלות העולות במפגש/ריאיון זה עלולות להיות רגישות ואפילו בלתי נעימות. אין משמעות הדבר שחברי/ות הוועדה אינם סומכים על דברי התורם או אינם נותנים בו אמון. להפך – חברי/ות הוועדה מכבדים ומעריכים את הנכונות לתרום, ותפקידם להגן על התורם מפני מעשה שאין ממנו חזרה.

רק כאשר הוועדה משתכנעת כי המניע לתרומה הוא אלטרואיסטי לחלוטין וחף מכל שיקולים ומניעים זרים והתורם והנתרם כשירים בריאותית ונפשית היא מאשרת את התרומה.

אם החליטה הוועדה לא לאשר את התרומה, התורם יקבל הודעה על כך מצוות בית החולים. על החלטת ועדת הערכה ניתן לעתור לבית משפט לעניינים מנהליים.

אם החליטה הוועדה לאשר את התרומה, תועבר ההחלטתה לאישור מנכ"ל משרד הבריאות או מי מטעמו. הדרישה לאישור המנהל הכללי נועדה להבטיח בחינה נוספת של גורם אובייקטיבי שיאשר כי אכן התמלאו כל התנאים הנדרשים לאישור הבקשה.

1 תמצית הסעיף בלבד. הנוסח המחייב הוא הנוסח המופיע בחוק.

חשוב לדעת!

1. המועמד לתרומה צריך להיות בעל סוג דם זהה
   לזה של מקבל התרומה (למעט מקרים חריגים שיאושרו),
   במצב בריאותי ונפשי תקין ועליו לספק את כל ההיסטוריה
   הרפואית לפני תחילת התהליך.
2. טיפולים הומאופטיים או אלטרנטיביים עלולים להשפיע לעיתים על תפקוד הכליה, ויש לדווח לרופא על שימוש כיום או בעבר.
3. המועמד לתרומה צריך להיות במצב בריאותי ונפשי תקין ועליו לספק את כל ההיסטוריה
   הרפואית לפני תחילת התהליך.
4. חשיבות שיתוף המשפחה, יש חשיבות גדולה לשיתוף בני המשפחה, במיוחד אלו שסדר יומם עלול להשתנות עקב היעדרות בן המשפחה התורם. כאשר במשפחת התורם יש ילדים, על בני המשפחה להתאים את תוכן ההסבר לגיל הילדים. חשוב לשתף את בני המשפחה ברצון לתרום כליה כדי ליהנות מהתמיכה הנדרשת מהם במהלך ההכנה, בעת הניתוח ולאחריו. לכן רצוי שגם בני המשפחה הקרובים יקבלו את ההסבר וישאלו שאלות במהלך הריאיון עם הצוות המטפל.