תרומת כליה מן החי

תרומת כליה שניתנת מתורם חי לחולה ששתי כליותיו חדלו מלתפקד.
התרומה מתבצעת בניתוח, בו מוציאים  את הכליה מגופו של התורם ומשתילים אותה בגופו של החולה, לרוב מבלי להוציא את הכליות החולות שכבר הצטמקו ומאפשרות מקום פיסי לכליה החדשה.
כל חולה הזקוק לתרומת כליה ירשם במרכז רפואי שמבצע השתלות ויעבור בדיקות הכנה מיוחדות. אחרי הבדיקות יועבר תיק התורם לרישום במרכז הלאומי להשלות, משרד הבריאות.

לתרומת כליה מתורם חי יתרונות משמעותיים:

• היא מתוזמנת כך שניתן להתכונן, ולהבטיח תנאים אופטימליים, כמו התאמה ומשך זמן קצר ביותר בין נטילת הכליה מן התורם החי לבין השתלתה בנתרם. כמו כן מצב הכליה שנלקחת מתורם חי, הינו "טבעי" ולכן משופר בהשוואה לכליה שנלקחת מתורם נפטר ונשמרה בצידנית קרח, והתוצאה היא קליטה טובה יותר של הכליה, ולפרק זמן ארוך יותר.
• לנתרם בעל רמת נוגדנים גבוהה, בגלל שכבר עבר השתלה או מסיבה אחרת, מצב מוכר בהשתלות כליה, קובעים את מועד ניתוח התרומה וההשתלה בסמוך לסיום הטיפול להורדת רמת הנוגדנים אצל הנתרם, דבר שאינו מתאפשר בהשתלות מתורמים נפטרים.
• השתלות מתורמים חיים מקצרות את תור הממתינים להשתלה.
• תרומה מתורם חי ניתן להשתיל גם בחולים לפני דיאליזה, בהשוואה לתרומות כליה מנפטר שמתאפשרות רק לחולים שכבר החלו בטיפולי דיאליזה.

תרומת כליה והשתלתה מתבצעת במרכז רפואי שאושר לביצוע השתלות כליה, ע"י המרכז הלאומי להשתלות ומשרד הבריאות. 

על המרכז השותל לעמוד בדרישות קפדניות של צוותים רפואיים מיומנים, ציוד, זמינות טכנולוגיות מתקדמות ועוד.

בישראל, קיימים מספר מרכזים רפואיים בהן מתבצעות השתלות כליה מתורמים נפטרים ומתורמים חיים: בלינסון ושניידר, שיבא, תל אביב-איכילוב, רמב"ם, הדסה, וסורוקה.

• תורם המבקש לתרום לבן משפחתו או לחבר טוב יגיע עמו למרכז הרפואי שבו הנתרם בחר לעבור את ההשתלה.
• תורם המבקש לתרום שלא לנתרם מסוים יפנה ישירות למרכז הלאומי להשתלות לאילה עמיר במייל ayala.amir@moh.gov.il או בטלפון 050-6998411 (א-ה בין 8.00-15.00) ויקבל הנחיות מתאימות.

תהליך הערכה נועד להגן על התורם. להבטיח שהוא נמצא במצב רפואי טוב המאפשר תרומה, וכן לוודא שלא קיימים גורמי סיכון אשר עלולים לסכן אותו במהלך התרומה או בעתיד.

תהליך ההערכה נעשה בתחום הרפואי ובתחום הרגשי/נפשי על ידי צוות מומחים ייעודי למטרה זו. צוות ההערכה מחויב לשמור על סודיות, כך שכל הנאמר במפגשים ובבדיקות אלו יהיה חשאי. ההחלטה להיות תורם הינה רגישה ומורכבת ולכן התורם יכול לחזור בו מהסכמתו בכל זמן שהוא במהלך התהליך עד לרגע האחרון לפני הכניסה לחדר הניתוח.

מהם תחומי ההערכות אותם יש לעבור?

הערכה רפואית

התורם יתבקש לבצע בדיקות ראשוניות, לרוב דם ושתן, אולטרה – סאונד (סריקה על-קולית) של הכליות, ומדידת לחץ דם, בקופת החולים שלו, שאת תוצאותיהן ביחד עם מכתב סיכום רפואי מרופא המשפחה יביא לפגישה שתקבע לו בבית החולים.

בבית החולים יבצע התורם בדיקות סווג רקמות והתאמה, ובמידת הצורך יופנה לבדיקות רפואיות משלימות.

הערכה פסיכוסוציאלית

התורם ייפגש עם עובדת סוציאלית ופסיכולוג/פסיכיאטר בבית החולים, להערכת כשירותו לתרום.

לאחר ביצוע הבדיקות הרפואיות והערכה פסיכוסוציאלית התורם יוזמן להיפגש עם ועדת הערכה אשר מתפקידה לראיין גם את התורם וגם הנתרם בנפרד, לדון ולבחון את ממצאי ההערכות ולקבוע סופית האם האדם כשיר לתרום.

א. בדיקות רפואיות מקיפות

ב. הדרכות: כל תורם יקבל הסבר מרופא מומחה בהשתלות וממתאמת המושתלים על התהליך והשלכותיו, על ההרדמה, הניתוח, על ההחלמה בטווח הקצר והארוך וכן על הסיבוכים והסכנות האפשריים.

ג. הערכה רפואית ופסיכוסוציאלית.

ד. אבחון פסיכולוגי מחוץ לבית החולים - לתורמים ללא קשר משפחתי קרוב, לחברים ולזרים.

ה. ראיון בוועדת הערכה שתפקידה לאשר את התרומה.

ו. קבלת אישור סופי לתרומה ולהשתלה ממשרד הבריאות.

ז. לאחר קבלת האישור הסופי – ביצוע בדיקות משלימות לקראת הניתוח.

ח. תאום מועד לניתוח התרומה וההשתלה, תוך התחשבות בבקשות התורם למועד המתאים לו. 

• תורם המתעתד לתרום לבן משפחה קרוב יוזמן לועדת ההערכה מקומית, בבית החולים.
• תורם המתעתד לתרום שלא לקרובו, או שאינו תושב ישראל, או המתעתד לתרום בהשתלה מוצלבת יוזמן לועדת ההערכה מרכזית, במשרד הבריאות.
• תורם המתעתד לתרום לחבר או לזר יתבקש לעבור אבחון נוסף במכון אבחון חיצוני לבית החולים, כפי שיתואם על ידי המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות ובטרם יזומן לועדה המרכזית.

תפקיד ועדות ההערכה של התורמים והנתרמים

הוועדה פועלת על פי הקריטריונים הקבועים בחוק ההשתלות (סעיף 15) ומטרתה לבדוק כי התורם מוכן לתרום איבר מגופו בעודו בחיים ללא הפעלת לחץ, מתוך רצון חופשי ללא הבטחה או ציפייה לקבל תמורה עבור התרומה, למעט החזרים הקבועים בחוק ובתקנות לחוק ההשתלות, שניתנים לתורמים על ידי המדינה. הוועדה גם צריכה לוודא כי התורם הבין והפנים את מהות ההליך והשלכותיו, קיבל את המידע הרפואי הדרוש לו כדי לקבל החלטה מושכלת האם לעבור את התהליך. כמו כן בוחנת הוועדה האם התורם והנתרם הינם בעלי כשירות רפואית ונפשית לעבור את הליך התרומה וההשתלה.

לאחר אישור הועדה, וקבלת אישור נוסף ממנכ"ל משרד הבריאות או מי שהוא מינה לשם כך, יקבל בית החולים אישור סופי לבצע את ההשתלה.
התשובה תימסר לתורם ולנתרם ע"י צוות ההשתלות של בית החולים לרוב עד שבועיים מיום הריאיון בוועדה.
במידה והועדה החליטה שלא לאשר את התרומה הודעה על כך תימסר לתורם ולנתרם על ידי צוות בית החולים.

משך התהליך תלוי בזמינות התורם לבצע בדיקות, נגישות הבדיקות ומחלקת ההשתלות לרוב בין חודשיים ועד לחצי שנה.

יתואמו בדיקות משלימות אחרונות לקראת הניתוח ויקבע מועד לניתוח שיתואם בהתחשב ברצונו של התורם.

ניתוח התרומה וההשתלה ממומנים ע"י קופת חולים.
הבדיקות והניתוח של התורם ממומנות על ידי קופת החולים המבטחת את הנתרם.

הניתוח יתבצע בהרדמה כללית באחת משתי שיטות, 'פתוחה' או 'לפרוסקופית', על פי שיקול רפואי.

בשיטה ה'לפרסקופית' - הניתוח מתבצע דרך 3-4 חתכים קטנים בדופן הבטן. מנפחים את הבטן בגז המאפשר חלל עבודה רחב. מכניסים מצלמה דרך אחד הפתחים המקרינה על מסך את המתרחש בתוך הבטן. דרך שאר הפתחים מכניסים מכשירים מיוחדים המאפשרים עבודה בתוך הבטן. ידי הכירורג נמצאות מחוץ לבטן והוא רואה את פעולותיו על צג המחשב. הכליה מוצאת אל מחוץ לגוף דרך חתך קטן בשיפול הבטן. ההחלמה קלה ומהירה יותר בשיטה ה'לפרסקופית' מאחר שאין מדובר בחיתוך של שרירי הבטן.  יומיים שלושה לאחר הניתוח התורם מסתובב במחלקה עם כאבים המגיבים טוב למשככי כאבים, ומשתחרר במהרה לביתו. החזרה לעבודה ולתפקוד היא מהירה יחסית לפי קצב ההחלמה האישי, ומותאמת לכל תורם לפי סוג עבודתו וקצב ההחלמה.

בשיטה 'הפתוחה'- מבצעים חיתוך של שרירי דופן הבטן, מגיעים לאחת הכליות וכורתים אותה. ההחלמה בשיטה זו מעט יותר ממושכת בשיטה 'הפתוחה', והאשפוז כשבוע בממוצע.

• מומלץ לחזור לעבודה כעבור ארבעה שבועות עד 40 יום ממועד הניתוח.
• התורם עלול לחוש כאב ואי נוחות לבצע את כל הפעולות בימים הראשונים. שימוש במשככי כאבים כמו לכאבי ראש וכד', יתן מענה משביע רצון.
• התורם יוזמן למרפאת ההשתלות לביקורת ולהוצאת התפרים/סיכות, כשבוע לאחר הניתוח.
• במשך מספר שבועות לאחר הניתוח על התורם להימנע לחלוטין מנשיאת  משאות כבדים ולא לבצע פעילות מאומצת, כפי שיוסבר לו במפורט בבית החולים, ובהתאמה לעיסוקיו ופעילותו.
• לפעילות גופנית יש לחזור בהדרגה. על העוסקים בספורט מקצועי או אתגרי לקבל הדרכה אישית בבית החולים.
• חשוב להתייעץ עם הצוות במחלקת ההשתלות, בכל שאלה או התלבטות,  ולקבל הדרכה מותאמת אישית.

חשוב!!!  על התורם להקפיד במעקב רפואי לטווח ארוך. רופאי המשפחה בקהילה מודעים לכך שאחת לשנה על התורם לבצע בדיקות שתן, לחץ דם ואולטרסאונד כליות, אבל אין די בכך, על התורם להגיע ביוזמתו לבדיקות אחת לשנה. 

כל תורם צריך להיות במעקב רפואי על בסיס שנתי, או במרפאה נפרולוגית בבית חולים בו מבצעים השתלות כליה.

כאשר אדם בוחר לתרום הוא בעצם מעניק 'חיים' לאחר, ואין נעלה מכך. בד בבד ישנם דברים שחשוב לקחת בחשבון לפני קבלת ההחלטה לתרום.
למשל, המצב הרפואי הקיים, ההשלכות האפשריות של התרומה על בת/בן זוג, ילדים ובני משפחה אחרים, ההשלכות על הישארות במקום העבודה, הפרנסה.
על המשרתים במילואים, בשרות קרבי, יש לקחת בחשבון כי לאחר התרומה הפרופיל הרפואי ירד לצמיתות ל-64.
על תורם איבר בחיים להיות מוכן להתמודד עם אתגרים רגשיים, פיזיים ומשפחתיים.

מתוך מחקרים שהשוו מהלך הריונות של תרומות כליה לפני התרומה ולאחר התרומה, ראו שיש יותר סיכון לרעלת הריון ולידות מוקדמות בנשים לאחר תרומת כליה. לכן מומלץ לסיים עם הריונות לפני שתורמים כליה.

במרכז הלאומי להשתלות פועל מערך פיצוי לתורמים חיים, שמטרתו להגן על התורם, הן מבחינה רפואית-בריאותית, הן מבחינה כלכלית - למנוע הפסדים בגין אובדן השתכרות בתקופה שלאחר הניתוח, והן כדי להבטיח את בריאותו הנפשית והגופנית בעתיד.
תשלומי הפיצוי ניתנים לתורמים אשר ניתוח התרומה וההשתלה שלהם בוצע בארץ.

לפרטים נוספים ולהורדת טפסים לחצו כאן

החוק במדינה קובע כי לא ניתן לתרום תמורת קבלת כסף. בת בבד המדינה דואגת לפיצוי התורמים החיים במסגרת תוכנית ייחודית ובאמצעות המרכז הלאומי להשתלות.

החוק אוסר קבלת תמורה הניתנת בכסף, בשווה כסף, בשירות או בטובת הנאה אחרת מלבד הפיצוי לתורמים שהוגדר בחוק, תוכנית ייחודית ובאמצעות המרכז הלאומי להשתלות.