חזרה
תרומת איברים - רקע כללי
כמו בכל מדינות המערב, גם ישראל מעודדת תרומת איברים כמחווה של אלטרואיזם וסולידריות אנושית וחברתית.
המרכז הלאומי להשתלות, המנהל את כל נושא תרומות האיברים, מודע לכך שתרומת איברים מן המת היא סוגיה טעונה ומורכבת, באשר מותו של בן אנוש אחד הנו הצלת חייו של בן אנוש אחר. הפנייה אל המשפחות דווקא בזמן זה של שיא הכאב, כאשר כל מחשבה על חיים של אחרים נראית בלתי אפשרית, נעשית על ידי מתאמות ההשתלה, נציגות המרכז, מתוך הבנה ואמפטיה ללא גבול, וגם מתוך ידיעה, מניסיונן ועל פי מחקרים, שלתרומה יש השפעה עתידית מטיבה ומקלה על המשפחה התורמת.
במדינות רבות במערב (בלגיה, אוסטריה ועוד) כבר יש חקיקה שאין צורך בחתימה על נכונות לתרומה, אלא ההפך – רק מי שאינם רוצים לתרום לאחר מותם, צריכים להצהיר על כך מראש. בישראל נדרשת הסכמת המשפחה. על הנכונות לתרום איברים לאחר המוות מודיעים באמצעות חתימה על כרטיס אדי במרכז הלאומי להשתלות. הכרטיס מהווה מעין צוואה רוחנית של הנפטר לבני משפחתו, אך תמיד חייבים את אישור המשפחה לפני תרומה בפועל. מאגר החותמים, כמו גם כל תהליך התרומה, מנוהל על ידי המרכז הלאומי להשתלות.
הקידמה הטכנולוגית מספקת לנו כלים לקביעת מוות מוחי נשימתי, שהוא הפסקה מוחלטת של פעילות המוח ושל הנשימה. המוות המוחי הנו סופי, ודאי ומוחלט ובלתי הפיך, גם אם הלב ממשיך לפעול. המשך פעולתו של הלב מבטיח המשך הספקת דם לאיברים ושימורם במצב תקין עד שיילקחו לתרומה.