המרכז הלאומי להשתלות מטפל מדי שנה בעשרות השתלות כבד בישראל. שיעורי ההצלחה בהשתלות כבד גבוהים מאוד. שיעור הישרדות השתל לאחר כשנה הוא גבוה מאוד – כ-80%. סיכון הדחייה קיים כמו בכל השתלה, אולם בניגוד לאיברים מושתלים אחרים כמו לב, כליה וריאות, דחיית כבד אינה חייבת להיות סופית, וניתן להציל את החולה באמצעות השתלה נוספת. לאחר ההשתלה יכול המושתל לחזור בהדרגה לחיים רגילים, תוך הפחתה הדרגתית מתמדת במינון התרופות נוגדות הדחייה.
הכבד הוא איבר חיוני המשמש כמעין מעבדה רב תפקודית לתהליכים ביולוגיים בגוף, ביניהם פירוק ובניית חלבונים, שומנים וגלוקוז, פירוק ופינוי פסולת ורעלים, ייצור הורמונים, ויסות חום הגוף והמאזן החומצי-בסיסי ועוד. הכבד חיוני להישרדות. במקרה של כשל מוחלט של הכבד, המענה היחיד הוא השתלה: השתלת כבד מתורם נפטר או השתלת אונת כבד מתורם חי. כמו כל השתלה אחרת, התהליך כולו מתבצע באמצעות ובפיקוח המרכז הלאומי להשתלות.
ניסיונות ראשונים להשתלת כבד נעשו בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20. בתחילת שנות ה-80, עם פיתוחן של תרופות יעילות למניעת דחייה, חל שיפור רב בהישרדות המושתלים. כיום מתבצעות למעלה מ-10,000 השתלות כבד בשנה ברחבי העולם, ועשרות רבות בישראל, בפיקוח המרכז הלאומי להשתלות.
הניתוח
הניתוח מורכב משלושה שלבים: הוצאת הכבד החולה, חיבור הכבד החדש אל כלי הדם וחיבור צינור המרה של הכבד החדש לצינור המרה או ללולאת המעי.
הניסיון הרב שנצבר והקידמה הטכנולוגית מאפשרים היום לצוותי ההשתלה להתגבר על האתגרים שבניתוח, ולבצעו בהצלחה תוך מספר שעות.
לאחר הניתוח
לאחר הניתוח מועבר המושתל לטיפול נמרץ. משך השהות הוא בין יום אחד למספר ימים. הכבד הנו בעל כושר גבוה להתאוששות ובנייה מחדש (רגנרציה), כך שניתן לצפות לתפקוד מלא שלו בתוך מספר ימים. המושתל נמצא בתקופה זו תחת מעקב רפואי בסביבה נטולת זיהומים ככל האפשר.
לאחר קליטת השתל, יכול המושתל לשוב לחיים רגילים תוך מעקב רפואי ונטילת תרופות נוגדות דחייה, במינון פוחת והולך. תוצאות ניתוחי ההשתלה משתפרות והולכות, וכיום שיעור הישרדות השתל כעבור שנה מגיע לכ-80%. מרבית אירועי הדחייה ניתנים לטיפול בסטרואידים ובתכשירים נוגדי דחייה. במקרה של דחייה כרונית, ניתן לבצע השתלה חוזרת.
השתלת אונת כבד מן החי
השיפור הגדול בסיכויי ההצלחה של השתלות כבד, גרם לעלייה גדולה בביקוש לניתוח. בהתבסס על יכולת ההתחדשות הגדולה של הכבד, פיתחה הרפואה המודרנית שיטות השתלה של אונת כבד מן החי. השתלות האונה מאפשרות למרכז הלאומי להשתלות לצמצם את הפער בין הממתינים לבין כמות הכבדים להשתלה. בתחילה יושמה ההשתלה אצל ילדים, על ידי תרומת אונת כבד ממבוגר. כיום מתבצעות עשרות השתלות אונת כבד בילדים בשנה. תוצאות השרידות טובות אף יותר מאלו של תרומה מנפטר, ונעות בין 80% ל-95%. בשל המחסור באיברים והתקדמות מתמדת של הטכנולוגיה, מיישמים השתלת אונת כבד גם במושתלים מבוגרים בשיעורי הצלחה דומים.
תורם האונה חייב להיות קרוב משפחה מדרגה ראשונה, שגילו פחות מ-50.
ההחלטה על השתלת אונת נעשית בבית החולים המטפל, כאשר ועדת ההערכה של בית החולים מבצעת הערכה קפדנית של התורם, ושל כל הרכיבים האחרים. ההחלטה חייבת לעבור את אישור המרכז הלאומי להשתלות.
כיצד נרשמים להשתלת כבד?
השתלות כבד מתבצעות בחולים הסובלים ממחלת כבד סופנית שגורמת להפסקת תפקודי הכבד, כגון:מחלות כבד חריפות הגורמות לנמק תאי הכבד, מחלות הפטוצלולריות (בהן נפגעים תאי הכבד מזיהום נגיפי, אוטואימוני או אלכוהול), מחלות כולסטטיות (פגיעה בדרכי המרה), מחלות תורשתיות וגידולים שפירים וממאירים.
במאגר הממתינים הארצי קיימות שתי רשימות המתנה לכבד – לילדים (עד גיל 18), ולמבוגרים ללא הגבלת גיל, תלוי במצב רפואי.
רישום מבוגרים (MELD)
לאחר המלצת הרופאים המטפלים על השתלת כבד, המרכז הלאומי להשתלות קובע האם המועמד ייכנס לרשימת הממתינים. ההחלטה מתקבלת על סמך שיטת הקצאת כבד להשתלה במבוגרים, הנקראת (Model for End stage Liver Disease) MELD והיא מבוססת על נוסחה מתמטית שפותחה על ידי אחד ממרכזי ההשתלות החשובים בארה"ב ואומצה על ידי ישראל ומרבית מדינות המערב.
רישום ילדים (PELD)
ילדים עד גיל 18 נרשמים במאגר הממתינים הארצי ברשימה מיוחדת לילדים, ומדורגים לפי חומרת המחלה על פי שיטה המפרידה בין ילדים עד גיל 12 ומעל גיל 12.
ילדים עד גיל 12: חומרת המחלה מחושבת על פי (Pediatric End-Stage Liver Disease) PELD Score - PELD - נוסחה חשבונית המבוססת על אותם עקרונות של שיטת ההקצאה במבוגרים, כאשר בילדים נלקחים בחשבון פרמטרים נוספים: גובה, משקל, גיל ותאריך הרישום ברשימת ההמתנה הארצית וזאת בגלל תהליך הגדילה.
ילדים בגילאי 12-18: נכללים ברשימת הילדים הממתינים אך חומרת המחלה מחושבת לפי שיטת MELD.
השתלת כבד דורשת התאמה בסוג הדם ובגודל הכבד בין התורם למושתל. אין צורך בבדיקה של סיווג רקמות ונוגדנים. ניתן להשתמש בכבד של תורמים מבוגרים (מעל גיל 60) תוך שלילת גורמי סיכון נוספים אצל התורם כגון כבד שומני, ירידת לחץ דם לזמן ממושך או שהות ממושכת בטיפול נמרץ. מצוקת האיברים אינה מאפשרת התאמה בין גיל התורם לגיל המושתל אך הניסיון מראה כי אין לכך חשיבות רבה.