ההתפתחויות הדרמטיות בתחום הרפואה בעשורים האחרונים מאפשרים כיום בהצלחה להשתיל איברים שנלקחו מאנשים שנפטרו באנשים שסובלים מבעיות רפואיות קשות ועל ידי כך לשפר בצורה משמעותית ואף להציל את חייהם. התפתחויות בתחום תרומת האיברים מאופיינות ביכולת לקביעת מוות על ידי קביעת מות המוח ולא רק על ידי הפסקת פעולת הלב ומערכת כלי הדם, כפי שהייתה מקובלת בעבר, והיא נקבעת בבית החולים בשל הצורך בהנשמה מלאכותית וביצוע מבחנים קליניים ובדיקה מכשירנית. קביעה זו נעשת על ידי הדגמת הפסקה בלתי הפיכה של תפקוד המוח כולל גזע המוח. גזע המוח הינו האחראי על כל מערכות החיים ובהן: מצב ההכרה, יכולת הנשימה, לחץ דם ודופק. הביטוי של מוות מוחי נשימתי הינו אובדן מחלט של ההכרה וחוסר יכולת לנשום עצמונית. שעת קביעת המוות המוחי הנשימתי הינה שעת המוות. כאמור מותו של אדם נקבע תחת הנשמה מלאכותית, כאשר זרימת דם וחמצן לאיברים נמשכת באמצעים מלאכותיים.
מצב זה יכול להמשך מספר שעות בהן ניתן לפנות לבני משפחת הנפטר בבקשה לתרום מאיבריו. מכאן, שניתן כיום לאבחן מוות בשני אופנים שיש להם השלכות לגבי סוג התרומה: לאחר אבחון המסתמך על הפסקת פעולת המוח (המאפשרת תרומת איברים כמו לב ראות כבד וכליות), ולאחר אבחון המסתמך על הפסקת מות הלב (המאפשרת תרומת רקמות כמו קרניות עור מסתמי לב, עצמות ובמקרים מסוימים כליות).
להעניק חיים חדשים
השתלת איברים מאדם מת לאדם חי היא לא רק טכנולוגיה רפואית מורכבת אלא גם סוגיה חברתית מורכבת, מתנת חיים לאחד- קשורה במותו של האחר. ההשתלה יוצרת ניגוד שבו הצלת חיים או שיפור באיכות החיים תמיד קשורים עם מוות, ושתילת איברים בבני אדם במקביל לנטילת האיברים שאף היא נעשית מבני אדם. בני משפחות של אנשים שזה עתה נפטרו ומותם אובחן על סמך מות המוח עומדים בפני החלטה קשה: האם הם מוכנים לאפשר למערכת הרפואית ליטול איברים מגופו של יקירם ולהשתיל אותם באחר. החברה ומוסדות ממשלתיים בארצות מתועשות מעודדת אנשים שנמצאים במצב בו בן משפחתם נפטר להסכים לתרום את איבריו כמחווה אלטרואיסטי.
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה מתמשכת וקבועה במודעות לנושא השתלה לתרומת איברים. כיום מעל 800 מאות אלף אנשים חתומים על כרטיס אדי למען הצלת חיים. משפחות רבות מחליטות מדי שנה לתרום את איברי יקיריהן ובכך להעניק תקווה. אנו קוראים לכל אלו שטרם חתמו על הכרטיס, לבוא ולהצטרף לאנשים היקרים שכבר ביצעו משימה חשובה זו.