סיפורה המרגש של חנה הורן – על אמנות, אהבה והתמודדות עם האבדן
תמר הורן ז"ל
לפני 29 שנים נהרגה תמר בתי בתאונת דרכים, תמר שלנו נולדה בקבוצת יבנה כבת שנייה למשפחה קיבוצית, כתינוקת היא הייתה עגלגלה וזריזה ובעלת ברק בעיניים. תמר הייתה ילדה עדינה ונמרצת בעלת עיניים הקולטות את כל היפה מסביב ואצבעות היודעות לתרגם את מראה העיניים לשפת יצירה: בפלסטלינה, חמר, בשפע של ציורים ובכל מלאכת יד.
כך גדלה הילדונת המוכשרת בסביבה החינוכית של הקיבוץ הדתי המחנכת לעשות הטוב והישר בעיני ה' ואדם, ילדה בעלת מגוון רחב של עיסוקים שלא השתעממה לרגע.
ביתנו היה צר מלהכיל את כל את יבול הציורים והקרמיקה אשר הביאה כל שנה.
הציור והאמנות זה משהו שהוציא אותי משקיעה באבל וכיום זה החיים שלי
כהורים הייתה לנו תמר אתגר לא קטן, ילדה חושבת היודעת לגבש לעצמה דעה משלה ובעלת חוש ביקורת מפותח.
לאחר הצבא למדה תמר הוראת אומנות במכללת אורנים ולאחר סיום הלימודים עברה להתגורר בירושלים העיר אותה כל כך אהבה, מהר מאוד היא החלה ללמד אמנות בבתי ספר בעיר.
יוצרת התערוכה חנה הורן
במקביל המשיכה לפתח וליצור בתחומי אמנות שונים, בניהם ציור, רישום, פיסול ויצירת בובות ומריונטות לתיאטרון בובות.
כל זה נגדע ביום שישי כ"ד בכסלו תשמ"ז (26/12/1986), אוטובוס דוהר פגע בה בחצותה את רחוב יפו במעבר חצייה.
כשהגענו לבית חולים מיד הבנו את חומרת המצב והחלטנו לאחר התייעצויות ולבטים לתרום את איבריה של תמר למען הצלת חיים (חשוב לציין כי בזמן מקרה האסון לא היה תהליך מסודר של תרומת איברים ולא היה גוף מקצועי אליו פונים לייעוץ).
כיום 29 שנה מאוחר יותר כאשר נפתחה תערוכת הציורים והעבודות שלי ואני יכולה לאמר בביטחון כי מבוקר עד ערב היצירה בחומר נותנת לי הרגשה נפלאה והמשכיות בקו החיים והיצירה של תמר.
אמנות שמגיעה מאהבה, מתוך תערוכת הציורים של חנה הורן
האמנות עבורה היא "סם החיים", מתוך תערוכת הציורים של חנה הורן
תערוכת הציורים של חנה הורן (אמא של תמר) מוצגת עד ה 15.1 באולם השמחות בקבוצת יבנה.