משפחות תורמי איברים ומושתלים מספרים את סיפוריהם.
גם השנה כמו בכל שנה, התאספנו להדליק ביחד את נר החנוכה. ישבנו סביב שולחנות בצורה של חית, המשפחות התורמות הציגו תמונה גדולה של יקיריהם שאינם, על גבי השולחן, ובכך ניתנה הרגשה שהנם איתנו באירוע.
אבא של גילי בת ה- 26 שנהרגה בתאונה, הדליק את החנוכייה הגדולה וברך על הנרות, והקהל המשיך בשירי חנוכה בליווי מישה סוחינין, זמר צעיר שהתנדב ללוות אותנו בנגינתו ובשירתו.
בהמשך כל משפחה סיפרה את סיפורה האישי של יקירה וחלקם אף הוסיפו סיפור חנוכה מיוחד. ואז הוזמנו למרכז מושתלים שסיפרו על מצבם הרפואי לפני ההשתלה ועל מצבם היום. סיפקו לכולם הרגשה שהתרומה אכן מצילה חיים. רונן יצחקי חזר לעבוד ולהעסיק עובדים ולתרום לחברה לאחר שזכה בהשתלת כבד. יפית סגל זכתה לטפל בבנותיה הפעוטות ....לאחר השתלת ריאות, ועוד ועוד.
דבורה בן דרור אימו של אדי "זל, שעל שמו כרטיס אדי, כיבדה אותנו בנוכחותה. כבכל שנה היתה מלאת התרגשות והתפעלות לשמע הסיפורים האנושיים משני הצדדים, הנותנים והמקבלים.
את הערב חתמנו בשירה כשילדים ונכדים רבים, משתתפים באירוע ולסירוגין בפינת היצירה שהוכנה מראש.
מנגינת השיר "כל העולם כולו גשר צר מאוד" עדיין מהדהדת באוזנינו, בהמתנה לחנוכה הבא.