חלון אל הנפש

ליאנה ג'ו לוין (30.6.1993-28.2.2012)

אומרים שהעיניים הן החלון אל הנפש... ואלו העיניים שתרמו קרניות, עיניה של ליאנה ג'ו לוין ז"ל.
אני מסתכלת על העיניים ואני רואה את הבת שלי, את כל הטוב שבעולם.

הילדה היפה, יפה מבחוץ ומבפנים, ילדה עם תכניות רבות לחיים, בעלת רצון ויכולת נתינה אין-סופיים.
יום אחד הלכנו יחדיו בקניון, והיא ראתה דוכן לחתימה על כרטיס אדי ושאלה אם כבר מותר לה לחתום ולקבל כרטיס.
לא תיארנו לעצמנו כמה מהר נממש את הזכות. 

כאשר שאלו אם אנו מסכימים לתרום איברים, התשובה עבורנו הייתה "קלה". כן, ליאנה ביקשה.
אני בטוחה שהיא היתה אומרת: "חבל שהצלחתי לתרום רק קרניות, הייתי רוצה יותר".
כזאת היא הייתה, כמה שיותר... תמיד שאפה להיות יותר טובה, לעשות יותר, ובעיקר עבור אחרים.

במצבה של ליאנה כתוב: "יש פרחים שעד אינסוף נשארים במנגינה".
כי כזאת ליאנה הייתה: פרח אמיתי, צבעונית, ריחנית, יפה, מעוררת השראה, והיא תלווה כל אחד שהכיר אותה לאורך כל מנגינת חייו.
אוהבים אותך כולם: אמא, אבא, אחים, משפחה וחברים