הכירו את שרית חונן - מתאמת ההשתלות בבית החולים רמב"ם בחיפה.
נתינה ואהבת חיים הם עמודי התווך בחיי אותם ספגתי בבית הורי, ולכן חתמתי על כרטיס אדי לפני שנים רבות עוד בטרם חשבתי שיהיה לי אי פעם קשר קרוב לנושא.
כאחות ותיקה בטפול נמרץ, פגשתי בעבודתי את מתאמת ההשתלות ואף טיפלתי במועמדים לתרומה. גם אז עוד לא חשבתי שאהיה קשורה לתחום.
רק לאחר שהתפקיד הוצע לי על ידי הנהלת הסיעוד בבית החולים, הבנתי שנפתחת עבורי דלת נוספת להצלת חיים, לא רק טיפול בחולים חיים ובהצלתם אלא גם טיפול בנפטרים ובאמצעותם להציל חיים של אחרים. כמובן שאמרתי –כן!
ככל שהתחלתי לקבל יותר הסכמות ממשפחות לתרומה כך המוטיבציה שלי להצלחה גברה, ושמחתי לראות איך צוותים רבים אחרים בבית החולים נרתמים להצלחת המשימה. התמיכה מגיעה גם מהבית, בני משפחתי מגויסים בהחתמות על כרטיס אדי, ובזמן תרומה דואגים להגיע אלי לביה"ח עם ארוחה חמה כדי שארגיש קצת 'בית'.
אירוע שהטביע עלי את חותמו באופן בולט היה לפני שנים אחדות, אז הגיע למוות מוחי גבר כבן 50 שלפי הרישומים בישראל נמצא ערירי ללא קרובים. לאחר בדיקה מעמיקה במקורות שונים התברר כי יש לו בת בקזחסטאן אותה איתרתי באמצעות הפייסבוק. חיכינו שתגיע לארץ להיפרד מאביה וכשהעלנו את נושא תרומת האיברים, היא סיפרה שיש לאביה עוד בת, אחותה, וכי שתיהן מתנגדות לתרום, מאחר וזו עמדתו של רב הקהילה. מבלי לאבד תקוה פניתי למוקד הרבנים הארצי של המרכז להשתלות ואכן הרב הישראלי הצליח לשכנע את הרב בחול ולאחר מכן בנותיו של המנוח אישרו את התרומה. בזכותן הושתלו שלושה אנשים, כבד הושתל בגבר בן 53 אב לחמישה ילדים ועוד שניים נגאלו מטיפולי הדיאליזה לאחר השתלת כליה.
המרכז להשתלות דאג להטסת התורם למשפחתו, כמקובל במצבים אלו, ואני נשארתי בקשר עם המשפחה עד היום, כמו גם עם המשפחות האחרות שתרמו איברים.
השליחות היא מהות התפקיד, והיא מעניקה לי הרגשה טובה ובעיקר מוטיבציה להמשיך לעבוד במרץ ביום ובלילה למען הצלת חיים.