שרה רגב | בי"ח סורוקה
כשהציעו לי את התפקיד לפני 16 שנה, בקשתי יום אחד לחשוב כדי להתייעץ עם בני משפחתי. בני הצעיר שהיה אז בן תשע שאל: "מה זה כליה" ...
כשבגר סייע לי להחתים על כרטיס אדי וכאשר הוא וביתי שרתו בצבא, שניהם ארגנו אירועי החתמה והסברה תוך שהם דואגים ללמוד על ההיבטים הדתיים בהקשר לחתימה.
האתגר הכי גדול בתפקיד הוא ליווי המשפחות. כל משפחה היא עולם מרתק אחר, תרבותית חברתית משפחתית. היכולת שלי לסייע, לתמוך ואפילו להשפיע בעת קבלת ההחלטה לתרום,נותנת משמעות שאין דומה לה.
אני ממשיכה לפגוש במשפחות הללו כמשתתפת בקבוצות התמיכה שלהן. זוהי זכות גדולה עבורי לשמוע אותן, ללוות אותן. העוצמה שעולה מהן בקבוצה מחזקת גם אותי. נותנות לי כוח להמשיך.
אירוע שאני זוכרת היטב התרחש לפני שנים אחדות, כאשר פעוטה ברחה מידי אימה ורצה לכביש, כאשר בדיוק באותו רגע חצתה אותו מכונית ודרסה אותה. הרגשתי קושי נפשי בעת התמיכה באם שחשה אשמה. הצוות גם הוא חש אי נוחות, והתקשה בעצמו להעביר מידע באופן ישיר, מתוך התחשבות בכאבם של ההורים.
בעת הפניה לתרומת איברים האב צעק "מה פתאום". חשתי אי נוחות, אך לא התייאשתי. התאמתי את עצמי לקצב ההבנה והתובנות הרגשיות של ההורים, וכאשר הפנימו את המצב והבינו את הערך של הצלת חיים נתנו הסכמתם לתרום.
כשבקרתי אצלם בימי האבל, שני ההורים התפנו אלי ועזבו את המוני המתאבלים. הושיבו אותי בחדר השינה שלהם ושחזרו את כל האירועים. מאחר וחששתי מעט מתגובתם, התרגשתי מהתייחסותם החמה כלפי ומבחינתי באופן אישי זו הייתה סגירת מעגל.
לחתימה על כרטיס אדי >> https://bitly.com/adi_card