חזרה
בתאריך 10/10/2007 נולד שגב שלנו אח ליהב הבכור, חשבנו לעצמנו וואי איזה תאריך של מלאכים...
ילד יפה ומקסים, כעבור בדיוק 10 חודשים בתאריך 10/8/2008 באופן מפתיע והזוי ובתאריך עברי ט' באב, נפטר שגבון שלנו לאחר שנאבק ארבעה ימים על חייו בבית החולים. שגב בלע פקק ונחנק, הפקק הארור היה בגודל פקק של בקבוק אקמולי שכל אדם מבוגר אינו יכול להכניס בכלל לפיו על אחת כמה וכמה תינוק קטנטן בן עשרה חודשים גם בניידת טיפול נמרץ לא הצליחו להוציא לו את הפקק כדי שיוכל לנשום, וכשאני הגעתי רק שאלתי כמה זמן עבר עד שהצליחו להנשים אותו, ברגע שאמרו לי שעברה יותר מחצי שעה הבנתי הילד הזה אם יחיה לא יהיה לעולם ילד רגיל, שמרגע זה חיי לא יהיו אותו דבר שגם אם יחיה הוא לעולם לא יוכל ללכת לעמוד או כל דבר אחר שכל ילד עושה היום, אך עם זאת לא הפסקנו לקוות ולהתפלל לרגע.
בשלב מסוים בבית החולים אני זוכרת שאופיר בעלי קרא לי ואמר: "מאמי, אם יבקשו מאיתנו לתרום את האיברים שלו אנחנו נסכים נכון?
בשלב מסוים בבית החולים אני זוכרת שאופיר בעלי קרא לי ואמר: "מאמי, אם יבקשו מאיתנו לתרום את האיברים שלו אנחנו נסכים נכון?לא יכול להיות שיהיו עוד משפחות שיעברו את הסיוט הזה שאנחנו עוברים" התשובה הראשונה שלי היתה "ברור". לא היינו צריכים לפתח את הנושא ברגע שהבנו ששגבון לא יחזור וכשראינו שהבדיקה של גלי המוח הראתה קו ישר היה לנו ברור. למחרת התכנסה ועדה רפואית עם רופאים מומחים שהחליטה ששגב נמצא במצב של מוות מוחי ולאט לאט המערכות שלו קרסו נתנו את אישורינו לנתקו ממכונת ההנשמה. נכנסנו להיפרד ממנו, מהדבר היפה הזה ששכב על המיטה הענקית והקרה הזו לא יכולנו להפסיק לבכות, אופיר הרים אותו עם כל הצינורות והמכשירים וחיבק אותו חיבוק אחרון של אבא. 
מאותו יום נפער בליבנו בור, בור שרק מי שמאבד בן יכול להבין. מדי יום אנחנו עוטים עלינו את מסיכת החיים וממשיכים הלאה אבל הבור בליבנו רק ממשיך ומעמיק. יהב שבאותה תקופה היה בן שנתיים ו 8 חודשים לא מפסיק לדבר עליו גם היום. אנחנו נשבענו שיהב יגדל בבית שמח למרות הטרגדיה שעברנו וכך אנחנו משתדלים שיהיה. בהזכרה של השנה לשגב חזרנו הביתה ושם חיכה לנו לביא שהיה בן שלושה שבועות בלבד.
כיום כמעט ארבע שנים לאחר האסון שלנו הצטרפה למשפחתנו גם תהל הקטנה בת 5 חודשים שביחד עם לביא ( 3) ויהב (6) מהווים האור של חיינו. ליבו של שגבון נתרם לילד חולה לב מבני ברק, והציל את חייו. בנוסף הכבד של שגב הוטס לחו"ל לילד אלבני. כאשר אתה נמצא בסיטואציה כזו ואתה מבין שיש באפשרותך למנוע ממשפחה נוספת לעבור את הגיהינום שאנחנו עברנו לא היינו צריכים לחשוב פעמיים.
קרן דמלין