רפאל הלוי

בדיוק היום מלאו שנתיים להשתלת הלב שעברתי.
הייתי אדם בריא עם כושר גופני גבוה. שירתי כקצין בגולני, התחריתי בשני מרתונים מלאים למרחק של 42.2 ק"מ, ובעת לימודי הנדסת מים וקרקע בטכניון, שימשתי כמדריך בחוגי סיור.
הרגשתי ממש מצוין והחשבתי עצמי לאיש בריא, עד ששמתי לב יום אחד, שאני מתנשף הרבה יותר מן הרגיל ושחסר לי אוויר. הגעתי לבית החולים ולאחר מספר בדיקות, אבחנו אצלי אי ספיקת לב.

לאחר אשפוז, מנוחה והשגחה למשך כשבועיים, שוחררתי מבית החולים עם "סל תרופות" שנועדו בעיקר להפחית עומס מהלב כדי שהתפקוד הקיים יישמר ומצב הלב לא יחמיר. לאחר מספר חודשים המצב בכל זאת הלך והחמיר. בצעתי סדרת בדיקות להתאמה להשתלת לב מלאכותי (LVAD), ולאחר המתנה של מספר חודשים קצר שבמהלכם תפקוד הלב הלך והידרדר במהירות, עברתי בהצלחה ניתוח להשתלת לב מלאכותי.

החיים עם לב מלאכותי לאחר ניתוח קשה מאתגרים, קשה להתרגל לתלות במכשיר, זו רכבת הרים רגשית, עם עליות וירידות, לצד מחשבות רבות, תהיות וציפייה ארוכה ללב חדש ובריא. הלב המלאכותי מאפשר איכות חיים טובה, אך עדיין החיים עם לב מלאכותי מגבילים. קשה מאד להימנע מהמחשבה שהנה עוד מעט אזכה בלב חי והחיים האמיתיים יתחילו.

במשך שלוש שנים הייתי מחובר לחיים עם כבל. קצהו הפנימי מחובר למשאבה משוכללת בלב, וקצהו החיצוני מחובר לבטרייה ולבקר, שהחזיקו אותי בחיים.
לאחר שהלב המלאכותי תיפקד ביעילות 3 שנים, פיתול שנגרם בצינור שמחבר את העורק למכשיר, חסם את הזרימה ושלח אותי לאשפוז דחוף לפני ניתוח בבית החולים. למזלי, תוך כדי המתנה לניתוח בניסיון לפתור את התקלה, בישרו לי הרופאים שנמצא לב מושלם שמתאים בכל המאפיינים עבורי.
כעבור ארבעה ימים, ביום שבת בחצות נכנסתי לניתוח, ממנו יצאתי עם לב חדש יפה ומתפקד, עם לבו של מתן שאלתיאל זכרו לברכה.

בשנתיים מאז שפועם בי לב חדש שלא נולדתי איתו, אני מיטיב לזהות ולנצל הזדמנויות בכל התחומים, העמקתי את הקשר עם ילדיי, מצאתי זוגיות חדשה, הרחבתי את העסק, השלתי 20 ק"ג מגופי, אני חווה מהפך– וזוכה בחיים חדשים. אני בן 60, עם לב בן 32.

אני מתאמן בקביעות בריצה עם חבר ילדות שגם מאמן אותי, ואני מרגיש שיפור בכושר הגופני. מבחינת המדדים האוביקטיביים בתפקוד לב ריאה, מצבי מצוין.

אני רוצה לחזור להתחרות, ומסמן לעצמי 10 ק"מ כיעד קרוב, וחצי מרתון כיעד הבא.
קיבלתי מתנה ענקית, הזדמנות שרק מעטים זוכים לקבל.
התעוררתי על החיים והספקתי להגיע בחצי שנה, ליעדים שלא הצלחתי קודם בשש שנים.
מאז, אני מתעורר מדי בוקר אנרגטי מאד, מכוון מטרה ורווי תובנות. אני ער ויודע שהחיים שלי הם כאן ועכשיו, ושאני חייב לחיות את ההזדמנויות בדרכי.

באוקטובר זכיתי להיפגש לראשונה עם משפחתו של מתן שאלתיאל ז"ל.
אני מודה על ההזדמנות והחיים שניתנו לי, ומודע למתנה בכל יום מחדש, למזלי, אני מודע הרבה יותר למתנה בהזדמנות השנייה, ושומר הרבה יותר.
רפאל הלוי.