חזרה
רוי פאר מעוז ז"ל היה בן 11 בסהכ כאשר נהרג מנפילה מגובה רב בעקבות משחקי אומץ ולחץ חברתי.
רוי היה בכיתה ו ולמד בבית ספר בקרית ים. השאיר אחריו שתי אחיות ושתי אחייניות ומשפחה גדולה כואבת והמומה.
תקופת החגים היתה אהובה על רוי כמו על כל הילדים. את חג הפסח אהב במיוחד. נהג לשבת ליד סבא ולקרוא בהגדה וחיכה בקוצר רוח לאפיקומן. מציאת האפיקומן היה טקס חשוב עבורו. כאחד הנכדים הצעירים הוא קרא בהגדה והקפיד לשיר את כל השירים.
מצה עם שוקולד היה הדבר הכי טעים עבורו. החג הזה הוא חג לילדים. חופשה ארוכה. המון משפחה ביחד. הקפידו לשמור עליהם. שימו לב שהם תחת השגחה ושהחג יישאר חג של שמחה.
עם המון תעצומות נפש ורצון להשאיר חלק ממנו בחיים החלטנו באומץ רב לבקש לתרום איברים. תרמנו קרניות אשר הצילו את מאור עיניהן של שתי ילדות מקסימות בנות 14 ושנה וחצי. אנחנו זכינו לקבל משפחות חדשות ולהנציח בצורה מרגשת את הבן שלנו.
אין לנו ספק שלתרום איברים ולהציל חיים זה הדבר הכי עוצמתי ומרגש שניתן בתוך הכאב והעצב של האובדן. אדי פועלת יוצא מן הכלל ותודה להם על הרגישות והתמיכה.
נזכור אותך ולא נשכח רויצ'וק שלנו.