חזרה
הגורל הועיד לנו טרגדיה ואיבדנו ילד אהוב, בתוך כך התאפשרה תרומת איברים והצלת חיים של אחרים
עמרי שלנו.
ילד בלתי עציב קראתי לו, חיוך תמידי נסוך על פניו. ילד שמח, ילד גאה, חזק וסקרן.
אח תאום לאוהד ואח בוגר לדפני.
לעמרי היו תחומי עניין רבים ומגוונים. הוא למד אומנות לחימה והיה בעל אוסף חרבות, אהב מאוד מוזיקה ולמד תיפוף. התעניין בהיסטוריה העתיקה של מצרים ועולם המיתולוגיה.
אך בעיקר אהב עמרי בעלי חיים ולהיות בטבע, ושם, במקומות הפתוחים היה מאושר.
בחופשת פסח 2008. עמרי שיחק יחד עם ילדים אחרים. בנו "מחנה" בשדה סמוך לביתנו ביישוב בקדימה. הם חפרו מערה ובשעה שהיה לבד התמוטטה על עמרי ערימת חול ולכדה אותו. עד שהילדים האחרים חזרו ועד שהצליחו לחלץ את עמרי עבר זמן רב, רב מידי. פרמדיק שעבר במקום הצליח להחזיר את הדופק ועמרי הובהל במצב אנוש לביה"ח.
שלושה ימים נאבקנו על חייו. ליגוני הרב הטיפול הרפואי לא צלח, ויום לאחר ערב פסח עמרי נפטר. מאחר שנקבע לעמרי מוות מוחי, הסכמנו ללא היסוס לתרומת איברים. אפשרנו לתרום כל מה שאפשר כדי להציל חיים של אחרים. הסכמתנו נבעה מאופיו המיוחד של עמרי – רגישותו לזולת ואהבת האדם שבו. נתרמו איברים ל – 7 אנשים אך אנחנו בקשר רק עם יעל אלוני שבגופה הושתל ליבו של עמרי. הרופאים אמרו למשפחתה שלא הייתה שורדת לולא התרומה. היא זכתה בלב חזק וטוב.
אני לא חושב שעשינו מעשה יוצא דופן. הגורל הועיד לנו טרגדיה ואיבדנו ילד אהוב.
בתוך כך התאפשרה תרומת איברים והצלת חיים של אחרים. מנקודת מבטי לא יכולנו להחליט אחרת. מבחינתי התרומה לא הוסיפה ולא המעיטה לכאב. אני מאחל לכל הנתרמים חיים מאושרים אך אינני מרגיש שבאמצעותם עמרי עדיין חי.
בן 12 שנים וחודשיים היה עמרי במותו.
מאז התחושות הכי חזקות שלי הן עצב עמוק וגעגועים לא פוסקים לצחוק ולחיבוק ממנו. צלילי המוזיקה שאהב מלווים אותי ודמותו נשקפת אליי באשר אהיה. עמרי חסר לי כל יום מחדש.
כשסיפרנו לאוהד על הסכמתנו לתרומה הוא הזכיר לנו שחודשיים לפני מותו, עמרי נתקל במקרה בכרטיס תורם "אדי" בבית קפה ארומה ולאחר שקיבל הסבר מאמו על משמעות הכרטיס, הביע את רצונו לחתום על הכרטיס. זה היה כל כך אופייני לעמרי, הוא היה הולך עם כיסים מלאים בסוכריות כדי שיהיה לו לתת לחברים ואני תמיד צחקתי עליו שהוא כמו גבאי של בית כנסת.
לאחר השבעה יזמתי סימון ייחודי לקברים של תורמי איברים באמצעות סמל מיוחד המודבק על גבי המצבה. "מתנת חיים" הוא סמל נתינה אזרחי מרגש מאוד. הסמל נמסר למשפחה תורמת יחד עם מכתב הוקרה. לסמל גם משמעות ציבורית וחינוכית.
החשיפה לא קלה לי וליתר בני משפחה. האבל הוא פרטי. אך באמצעות הסיפור של עמרי וסיפורים של משפחות תורמות אחרות וכמובן גם של הנתרמים עצמם - אני מאמין שאנשים ישכילו להבין שמוות מוחי הוא סופי אך מטרגדיה נוראית ניתן להציל חיים רבים.
עמרי, ילד נשמה, עם חיוך כובש ולב זהב. נולד בט"ו בשבט ועלה לשמיים כמלאך בחג אביב.
עפר. אבא של עמרי גילור.