חזרה
אני יליד תל אביב, נולדתי בשנת 42'. תמיד חלמתי להיות ימאי ובגיל 14 התקבלתי לבית ספר לקציני ים. משם, באופן טבעי, המשכתי לחיל הים ולקורס חובלים. הייתי מפקד סטי"ל ולאחר מכן השתתפתי במספנות ישראל בבניית הסטי"ל הראשונה שנבנתה בישראל, אח"י רשף, עליה גם פיקדתי במלחמת יום כיפור. בהמשך מוניתי לראש ענף במפקדת חיל הים. לאחר לימודים בארה"ב, במכללת הלוחמה הימית של חיל הים האמריקאי, מוניתי לתפקיד ראש מודיעין חיל הים ובתום התפקיד הזה חזרתי לארה"ב כנספח ימי בוושינגטון, שם שהיתי שנתיים. לאחר חזרתי לארץ מוניתי לסגן מפקד חיל הים וב-89' מוניתי למפקד חיל הים, תפקיד בו החזקתי עד 92'.
עד כאן הרקע הצבאי שלי, ומכאן לסיפור ההשתלה. הכל התחיל בשנת 2005, אז עברתי סדרת בדיקות בבית החולים קפלן ברחובות לקראת ניתוח גב שהתכוננתי לעבור, ואלו הראו שיש לי בעיה חמורה בריאוֹת, שנבעה בעיקר מעישון. הצוות הרפואי החליט לשלוח אותי לפרופסור מרדכי קרמר בבית החולים בילינסון, וכבר אז הבהירו לי שיש סיכוי שאצטרך לעבור השתלה.
בדיוק באותה תקופה החלה הידרדרות של ממש במצב הבריאותי שלי, תוך זמן קצר מאוד. התקשיתי בפעילות היומיומית וכל דבר פשוט לווה במאמץ רב: לעלות במדרגות, להתלבש, ללכת לשירותים ועוד ועוד. כבר הייתי די מוכן להשתלה, אבל עברה עוד שנה עד שהגיע היום המאושר שבו הודיעו לי שעליי להגיע לבית החולים.
ההתאוששות מההשתלה הייתה איטית וקשה יחסית. עברו שלושה חודשים עד שיכולתי לחזור לחיים שגרתיים ופעילים. הייתי כבר בן 64 כשעברתי את ההשתלה והגוף כבר לא היה כבעבר, אבל למזלי, את ההידרדרות תפסו בזמן כשיתר מערכות הגוף עוד פעלו כמו שצריך. ולכן, ההמלצה שלי לכל מי שחושד שמשהו אצלו לא בסדר - למהר ולבדוק.
ההשתלה שעברתי היא נס אמיתי. לפניה, ראיתי את 'החושך בקצה המנהרה', כשבכל יום שעובר אתה מרגיש שקצך מתקרב, אבל יודע שהסיכוי להשתלה עולה. החיים במצב כזה מאוד קשים, אי אפשר לתאר עד כמה. עכשיו הכל הרבה יותר קל ובסך הכל אני מאוד מרוצה מהמצב הבריאותי שלי. כמובן שלהשתלה יש השלכות גם היום, שבע שנים אחרי, אבל למרות הקשיים, זה בטל בשישים לעומת מה שהיה קודם.
זכיתי בחיים בזכות התרומה של משפחת זיו אשר תרמה את איברי בנם עידו ז"ל. עידו נהרג בתאונת אופנוע בגיל 26. את סיפורו של עידו תוכלו לקרוא כאן.
אירוע זה חיבר ביננו והפך אותנו למשפחה אחת. הם אנשים מדהימים, שוקי האבא פעיל מאד עד היום לקידום נושא תרומות האיברים בבתי ספר ובקרב חיילים.
נושא ההשתלות הוא נושא חיוני ביותר כי אפשר כך להציל נפשות רבות בישראל. זה ממש פיקוח נפש ולכן אני מאוד ממליץ לכל אחד לחתום על אדי, כי הוא עושה מצווה ענקית.
מאוד חבל לי לשמוע על כל מיני מקרים של סירוב להשתלות, מסיבות מוצדקות או לא. כל אחד שלא תורם עשוי לגזור את דינם של שישה או שבעה אנשים שמחכים להצלה, יחד עם המשפחות והחברים שלהם.
מיכה (מיכאל) רם