חזרה
יעל אלוני נולדה בריאה לחלוטין. בגיל שלושה חודשים חלתה בשפעת שהסתבכה וכתוצאה מכך נוצרה אצלה פגיעה לבבית.
רק כשמונה שנים אחר כך החלה הפגיעה לתת אותותיה ומצבה של יעל הידרדר עד כי הועלתה לראש רשימת הממתינים להשתלת לב.
זו היתה שנה עצובה למשפחה שחוותה טרגדיה קשה – אביה של יעל, דר. דורון אלוני, רופא ילדים אהוב ומוכר, נפטר, וזמן קצר לאחר מכן – סבתה, אם אמה דורית. ומעל כל אלה ריחף כצל מצבה המחמיר והולך של יעל.
במושב קדימה חוותה משפחת גילור טרגדיה איומה לא פחות. עמרי בן ה-12, אח תאום לאוהד ואח בכור לדפני, ילד טבע חופשי בנשמתו, סקרן, מלא דמיון, כשרון ושמחת חיים – יצא באותו בוקר עם בני הדודים שלו להרפתקה של חפירת מערות בחול, ובשיא ההתרגשות והשמחה, קרסה עליו ערימת חול וקברה אותו. מאמצי החילוץ עלו בתהו.
לאחר שלושה ימים שבהם הלך גזע המוח שלו ודעך, קבעה ועדה מיוחדת של רופאים את מותו. בתוך הכאב וההלם היה להוריו ברור כי איבריו של עמרי ייתרמו. הם שיתפו את ילדיהם האחרים בהחלטה, והיה זה אוהד שהזכיר להם כי מספר חודשים קודם לכן ביקש עומרי לחתום על כרטיס אדי, והם ראו בכך צוואה. מערכת העיכול של עמרי הושתלה בשלמותה אצל נערה בת 16, הריאות אצל ילד בן 11, הכליות בשני חולים מבוגרים והקרניות החזירו מאור עיניים לשני ילדים. את הלב קיבלה יעל אלוני.
יעל, ילדה פעלתנית ואוהבת ריקוד וספורט, התאוששה מהניתוח במהירות והיא עכשיו ילדה רגילה שיכולה לקחת חלק בכל הפעילויות והחוויות שעוברות על בני גילה. היא אפילו מתגאה שבגלל שקיבלה לב של בן, היא יכולה לנצח בריצה גם בנים.
סמוך לאירוע, היתה משפחת גילור שקועה באבל ובאובדן. הם הסתפקו בידיעה שעומרי הציל את חייהם של אחרים. אך המפגש עם יעל ועם אמה, העמידה פנים אל פנים מול המשמעות העצומה של התרומה, העניקה להם כוחות חדשים להתמודד עם האובדן ולהעריך עוד יותר את הילד המיוחד שגידלו ואת הזכות המיוחדת שזכו בה. "ברגעים האיומים ביותר של חיינו", הם אומרים, "הצלחנו לראות מבעד לדמעות את אושרו של מישהו אחר".
שתי המשפחות מייחסות משמעות לעובדה שמדובר בלב. יום מותו של עמרי היה יום מאושר בחייו, הוא נפרד מהחיים כשלבו מלא שמחה. את הלב השמח הזה קיבלה יעל. עמרי העניק לה חיים ושמחת חיים. הוא ימשיך להיות הגיבור האמיתי של חייה.
צפו בסרטון :