חזרה
"הוא רצה להיות קרבי כדי להציל אנשים, הוא לא הצליח בכך בחיים אז הצליח בכך במותו"
יניב בננו הבכור, נולד עם חיוך על פניו... כעבור שנה ומחצה נולדה אחותו אלונה לה דאג ובה טיפל והייתה בניהם כימיה כמו של אחים תאומים. כעבור שש שנים נולד אחיו הצעיר אריאל.
כילד תמיד רצה לעזור ותמיד הגן על החלש. כשהיה בן 15, באמצע שעור בכיתה ראה ילד שאיים על ילד אחר בסכין. התלמידים היו מבוהלים ואף אחד לא קם לעזור רק יניב, היחידי שקם לעזור ואפילו קבל דקירה ...
כנער יניב אהב מאוד לבלות ולצאת עם חבריו למועדונים. הוא לא נהג לחסוך ואת כל דמי הכיס שהיה מקבל מהסבתות ומהוריו נהג לבזבז...אולי הרגיש שעליו למצות את החיים עד הסוף...
יניב, בשל אהבתו הגדולה לים חלם להתגייס לחיל הים וללכת לקורס חובלים. אבל בבאקום הפנו אותו לשריון.... את המסלול בחיל השריון סיים כחייל מצטיין ביחד עם עוד 6 חיילים מתוך 500 החיילים שבמסלול. לאחר מכן תכנן להמשיך לקורס קצינים.
אבל התוכניות נקטעו, כשיניב נורה בראשו ידי חייל אחר בבסיס הצבאי.
יניב הובא למרכז הרפואי רמבם במסוק צבאי, ולמחרת נקבע אצלו מוות מוחי. בקשנו להביא 3 פרופסורים ממרכזים רפואיים אחרים, על מנת שיבדקו את מצבו של יניב ושיאמרו אם הפגיעה בראשו היא אכן סופנית ואכן יניב נפטר. לאחר ששלושת הפרופסורים אישרו את האבחנה בקשנו לתרום את איבריו ובכך לשקף את האופי של הנתינה שלו, הוא רצה להיות קרבי כדי להציל אנשים, הוא לא הצליח בכך בחייו אז הצליח בכך במותו.
בזכות תרומת האיברים מיניב ניצלו 6 אנשים שקבלו: לב, כבד, כליה, וכליה עם לבלב, וכן מאור עיניים בו זכו שני מושתלי הקרנית.
אנחנו בקשר עם מושתל הלב לואי, ערבי נוצרי, שהיה אז, לפני 4 שנים בן 26, ואף ליווינו אותו ביום חתונתו שנתיים לאחר ההשתלה.
לריסה ויפים פוזואריק