חזרה
המסע של רב סרן איתן שוורץ ז"ל למחנות הריכוז:
המסע שלי החל לפני 38 שנים, מהרגע שבו נולדתי כדור שלישי לניצולי שואה. מאז שאני יכול לזכור את עצמי שמעתי את הסיפורים על "מה שהיה שם" וחשבתי שאני מבין ואולי אפילו סבא קצת מגזים.
תמיד אמרתי שלא אסע למחנות הריכוז וההשמדה כי זה קשה מדי והנה הגיע הרגע. עם המון חששות ואי וודאות עליתי למטוס חיל האוויר במדי צה"ל ונחתתי בפולין.
מי יכל לדמיין את הסיטואציה הזאת לפני 70 שנה...קצין ישראלי במדי צה"ל בעמדת כוח כחזק ולא כנרדף על אותה אדמה מקוללת שהנורא מכל קרה בה.
המחשבות רצות, כל יום טומן בחובו חוויות חדשות ויותר שאלות מתשובות.
איך בן אנוש מסוגל לחשוב ובכלל לבצע את העוולות הללו, איפה היה אלוהים ולמה הוא שתק, למה בעלות הברית לא עשו דבר ולא הפציצו את המחנות/ מסילות הרכבת עד תום המלחמה, מה היה קורה לו אני הייתי שם... ועוד ועוד שאלות.
אני כמו איזה ספוג, מכיל ומכיל ומדי פעם הדמעות זולגות, קשה שלא להכניס במחשבות את המשפחה הגרעינית והמכרים לאותה תמונה ואותה שאלה חוזרת ועולה מה אני הייתי עושה אם הייתי כאן אז שהכל ארע?
אחרי שנחתנו בארץ רק התחלתי לעכל את מה שראיתי בפולין ואז קיבלתי את האגרוף החזק מכל תחילת ההפנמה, כן המסע ממשיך וכנראה ימשיך ללוות אותי כל חיי.
מה שנותר לי לעשות זה לחשוב איך אני יכול להיות אדם טוב יותר, אזרח טוב יותר, קצין טוב יותר ובן משפחה טוב יותר. המסע עוד ממשיך וימשיך...
לעולם לא עוד!
רב סרן איתן שוורץ ז"ל שהיה חתום על כרטיס אדי, נפטר לפני שנתיים וחצי, משפחתו מלאה את צוואתו ותרמה את אבריו להצלת חיים.