המרכז הלאומי להשתלות מטפל בעשרות השתלות לב בשנה המתבצעות במרכזי ההשתלה השונים בישראל. מושתלי הלב חוזרים לחיים תקינים ומצליחים לקיים שגרת חיים מלאה, הכוללת עבודה, חיי משפחה, חיי מין ופעילות ספורטיבית, מתוך תחושה של לידה מחדש וקבלת החיים במתנה.
השתלת לב מיועדת להציל את חייו של חולה שלבו כשל ואינו מסוגל לבצע את תפקודיו.
השתלת הלב הראשונה התבצעה בדרום אפריקה בשנת 1967 על ידי פרופ' כריסטיאן ברנרד, וכשנה אחר כך כבר התבצעה השתלת לב ראשונה בישראל, על ידי פרופ' מוריס לוי. מאז בוצעו בעולם כ-3,500 השתלות. ממוצע השרידות לאחר ניתוח הוא 15 שנה, נתון מאוד מרשים בהתחשב בעובדה שמרבית המושתלים הינם מבוגרים בשנות ה-50 וה-60 לחייהם. שיא השרידות שנרשמה עד כה הוא 31 שנה.
כיצד נרשמים להשתלת לב?
ההרשמה להשתלת לה אינה מוגבלת בגיל. ההחלטה אם החולה הנו מועמד מתאים להשתלה נעשית על בסיס הערכה מורכבת ורבת משתנים, בבית החולים המטפל, והיא חייבת לקבל את אישורו של המרכז הלאומי להשתלות.
הניתוח
משך ניתוח ההשתלה הוא כחמש-שש שעות והוא מתבצע בהרדמה מלאה. לתהליך שותפים מנתחי לב, רופא מרדים, צוות סיעודי וטכנאי מכונת לב-ריאה.
משתילי הלב בישראל הינם רופאים מיומנים בעלי שם אשר השתלמו במרכזים רפואיים מובילים בעולם ורכשו ניסיון רב. תוצאות ניתוחי השתלות הלב בארץ עומדות בסטנדרטים הגבוהים ביותר של הרפואה המערבית.
נדרש תזמון מדויק מול הצוות המבצע את הוצאת הלב מהתורם, ושני הצוותים – המוציאים והמשתילים – עובדים לפי נוהלי עבודה מסודרים וידועים המבטיחים כי הלב יגיע במצב הטוב ביותר. לאורך כל הניתוח מחובר המנותח למכונת לב-ריאות המבצעת את עבודתם של הלב והריאות. במהלך הניתוח מנותק הלב החולה מן הגוף, ובמקומו מחובר הלב החדש.
עם סיום הניתוח מועבר המושתל, כשהוא עדיין מורדם, ליחידת טיפול נמרץ שם הוא נמצא תחת השגחה וניטור. בתוך כ-12 שעות הוא ינותק ממכשיר ההנשמה, יעבור לנשום באופן עצמוני ויחל תהליך התאוששות.
בדרך להחלמה
מרבית המושתלים שוהים באשפוז כשבועיים-שלושה לאחר ההשתלה. במשך תקופה זו הם נמצאים במעקב של המשתיל והקרדיולוג, מסתגלים למשטר התרופות נוגדות הדחייה ותרופות המיועדות לשמור על איזון הלב, מתחילים לחזור לפעילות גופנית בהדרגה, ועוברים בדיקות שונות לאיתור סימני דחייה. פעילות השיקום מתחילה באופן מתון כבר בבית החולים, ועם השחרור מופנה המושתל למסגרת לשיקום לב בקהילה.
החזרה לחיים תקינים הינה הדרגתית, וצריכה להיעשות בקצב המתאים לכל מושתל. מחקרים מראים כי ככל שהחזרה לפעילות ולשגרה מוקדמת יותר, ההתמודדות טובה יותר.
משטר קפדני זה מפחית את הסיכון לדחיית השתל ומבטיח תפקוד מיטבי של הלב החדש. על פי דיווחי המושתלים הוא אינו פוגם באיכות החיים ואינו מהווה מגבלה בקיום שיגרת חיים בריאה ופעילה.
רצים קדימה
מושתלי לב נחשפים לא פעם בתקשורת, ומוכיחים עד כמה גדולה היא מתנת החיים שבתרומת איברים. הם משתתפים במפגשים חברתיים עם תורמים שמקיים המרכז הלאומי להשתלות, ומתחרים באירועים ספורטיביים המיועדים למושתלים, רצים, שוחים, רוכבים על אופניים ושולחים מסר של אופטימיות ותקווה לכל הממתינים להשתלה.